שבוע 3
התמודדות עם מחשבות
מבוא ליוגה
בשלב זה בתרגול שלך, אתה עשוי להבחין עד כמה עסוק המוח, עם "שידורים חוזרים" של אירועים בעבר, ציפיות/חששות מהעתיד, או הערכות של החוויה הנוכחית (אני אוהב את זה, לא אוהב את זה, מתי זה ייגמר, וכו').
נראה כי מטרת המדיטציה היא להיפטר מכל המחשבות והסחות הדעת, וכאשר זה לא קורה, אתה עלול להרגיש כאילו אתה נכשל במדיטציה ו/או המדיטציה יכולה להפוך למאבק, ולרצות שהניסיון שלך יהיה שונה מכפי שהוא. למעשה, סוג המדיטציה שאתה לומד הוא יותר על עבודה במיומנות עם כל ניסיון פנימי או חיצוני, והוא לא באמת על "להיפטר" ממחשבות והסחות דעת. למעשה, ניתן לומר כי מחשבות נודדות הן המשקולות המחזקות את שרירי הנפש.
שיטות יומיומיות לתרגול רשמי
השבוע, אנו מציגים 'יוגה קשובה' (יוגה 1) לתרגול 30 הדקות שלך, לסירוגין כדאי לבצע עם תרגול ישיבה ובחירת יום אחד לעשות סריקת גוף. כל זה מתואר ביומן התרגול שלך בשבוע 3, להלן.
גם אם אתה מתרגל יוגה מנוסה, הקפד לקרוא את 'יוגה קשובה' בקריאה שלהלן, לפני תחילת תרגול היוגה. יוגה קשובה שונה משיטות יוגה מסורתיות רבות בכך שיש פחות מיקוד על התנוחה המדויקת שהושגה והתמקדות יותר במודעות לחיבור גוף/נפש.
התרגול הלא רשמי הוא להיות מודע לאופן שבו אנו חווים ולעבד אירועים לא נעימים. בדיוק כמו בשבועות הקודמים, אפשר לעצמך מספר דקות לפני שאת או אתה הולכים לישון כדי להשלים את יומן התרגול הלא רשמי
חומר קריאה
יוגה קשובה
כפי שכנראה הבנת עד הלום, הבאת תשומת לב לכל פעילות הופכת אותו למעין מדיטציה. תשומת לב מגבירה באופן דרמטי את הסיכויים שכל פעילות שבה אתה מעורב תגרום להרחבת הפרספקטיבה שלך ולהבנה שלך מי אתה. רוב התרגול הוא פשוט לזכור, להזכיר לעצמך להיות ער לגמרי, לא להיות אבוד את בעירנות ישנונית או "לחפור" לעצמך בלי הפסק.
האטה יוגה קשובה היא טכניקת המדיטציה הרשמית השלישית העיקרית שאנו מתרגלים ב MBSR, יחד עם סריקת הגוף ותרגול הישיבה...
יוגה היא מילה בסנסקריט שמשמעותה פשוטו כמשמעו "עול". תרגול היוגה מכוון לנשיאה יחד בעול הביחד או מכוון במשמעותו לאחד את הגוף ואת הנפש, אשר באמת פירושו לחדור לתוך החוויה של לא להיות נפרדים מלכתחילה. אתה יכול גם לחשוב על זה כמו לחוות את האחדות או החיבור בין האינדבידואל לבין היקום כולו.
כבר ראינו שהתנוחה חשובה מאוד במדיטציה בישיבה ושמיקום גופך בדרכים מסוימות יכול להיות בעל השפעה מידית על המצב הנפשי והרגשי שלך. להיות מודע לשפת הגוף שלך ומה הוא מגלה על הגישות שלך ואת הרגשות יכול לעזור לך לשנות את הגישות שלך ואת הרגשות רק על ידי שינוי היציבה הפיזית שלך.
כשאתם מתרגלים את היוגה, אתם מוזמנים לחפש את הדרכים הרבות, חלקן די עדינות, בהן הפרספקטיבה שלכם על הגוף, המחשבות שלכם וכל חוש העצמי שלכם יכול להשתנות כשאתם מאמצים תנוחות שונות בכוונה ונשארים בהם לזמן מה, מקדישים תשומת לב מלאה מרגע לרגע. תרגול בדרך זו מעשיר את העבודה הפנימית בצורה מאוד ולוקח אותו הרבה מעבר ליתרונות הפיזיים הנמצאים באופן טבעי במתיחה וחיזוק.
זהו תרגול הרחוק בגישתו היסודית מרוב שיעורי ההתעמלות והאירובי ואפילו שיעורי יוגה רבים, המתמקדים רק במה שהגוף עושה. גישות אלה נוטות להדגיש את ההתקדמות. הם אוהבים לדחוף, לדחוף, לדחוף ולא הרבה תשומת לב מופנית לאמנות של אי-עשייה ואי חתירה בשיעורי התעמלות, ולא לרגע הנוכחי לצורך העניין, ולא לתודעה.
לתרגל בגבולות היכולת של הגוף שלך כל הזמן, עם כוונה להתבונן ולחקור את הגבול בין מה שהגוף שלך יכול לעשות ואיפה הוא אומר "עצור לעכשיו". לעולם אל תמתח את הגבול מעבר לגבול של כאב. תחושה של מעט אי נוחות מסוימת בלתי נמנעת כאשר אתה מתרגל במגבלות שלך, אבל תצטרך ללמוד כיצד להיכנס למצב בריא של "אזור מתיחות" לאט ובזהירות, כך שאתה מזין את הגוף שלך, ולא פוגע בו בזמן שאתה חוקר את הגבולות שלך. ב MBSR, כלל האצבע הוא שכל אדם צריך לקחת במודע אחריות על קריאת האותות של הגוף עצמו תוך כדי תרגול היוגה. משמעות הדבר היא הקשבה בתשומת לב רציפה למה שהגוף שלך מספר לך ולכבד את המסרים שלו, ולהישאר בצד של להיות שמרנים. אף אחד לא יכול להקשיב לגופך בשבילך.
הערה: אם יש לך מגבלות פיזיות משמעותיות עד כדי כך שיהיה קשה או מזיק להתחיל אפילו אחד או יותר מהתנוחות, זה טוב מספיק פשוט לדמיין בצורה ברורה את התנועות ו/או התנוחות. נוירולוגים מדווחים כי במידה ומדמיינים בצורה ברורה תנועה פיזית הרי שזו כרוכה באותו נוירונים מוטוריים שמופעלים בדיוק כמו שאנו בעצם זזים פיזית.